אחרי כל הזמן הזה שאנחנו חברות, אני לא יודעת איך יכולת לעשות לי את זה, אני וכל הספקולציות שלי, בסוף צדקתי מסתבר. כנראה שיותר קל לאבד אדם אחד מאשר שניים. הכל התחיל די מזמן אתה הפכת להיות ידיד הנפש שלי עד הזמן הארור ההוא בו התאהבתי בך, ואת הפכת להיות חברה שלי מוכה מחבלות הלב על חברה שלך שלקחה לך את החבר. נהיינו מן שלישיה שכזאת, ידעת שאני אוהבת אותו, ידעת מה הוא בשבילי. ובכל זאת. את לקחת לי אותו, לאט לאט, הפכת להיות ידידה שלו, אפילו ידידה טובה שלו מנופפת לי כל פעם בדגל הזה של גם אנחנו ידידים טובים, שלא אחשוב לרגע חלילה שהוא ידיד יותר טוב שלי מאשר שלך. והוא התאהב בך, יודעת, שניכם הייתם מהצד השני, הוא התאהב בחברה של חבר שלו פעם והתגבר על זה, ואת נכווית מהחברה שלך שהתאהבה בחבר שלך. והחלטתם לנסות, ואמרתי לכם שתאבדו אותי, אני יודעת שאינני יכולה למנוע מכם לממש את האהבה שלכם זו זכותכם. אבל פתאום דברים נראים כל כך שונה, האור בהם הראית לי את הדברים נראה כל כך חשוך, אפל, סמיך, לא אמיתי, כל כך שיקרי. איך יכולת לעשות לי את זה איך ?? ואתה ? אתה עוד מצפה שאני אעמוד בצד ואפרגן לכם ?? חושבת שאם היו נועצים בי חרב בלב זה היה פחות כואב.