כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
מה אפשר עוד להוסיף?
היצירה כתובה מעולה, סוחף, קולח.
משום מה הגברים במשפחתי שנתתי להם לקרוא, הבינו מהתחלה את העניין. האמנם רק אני חשבתי עד לשורות האחרונות שיש שני גברים בסיפור?
גם אני כמו אלול (אלא מה) כואבת את האמת המוזרה העומדת בבסיסו של הסיפור, אבל ההקצנה המטורפת עושה את שלה.
[ליצירה]
נעתקה נשימתי
נעתקה נשימתי,
.ולמרות שזה לא מקובל באמנות,
הייתי מאוד רוצה (אפילו בהודעות אישיות) לשמוע מה הרקע לשיר הזה.
[ליצירה]
[ליצירה]
כפיים!!!
איך הקדימו אותי התשואות שלעיל? אני, שזכיתי לקרוא הקרנת בכורה... ללקק את השפתיים... וגם מוס שוקולד שהיתה פה היום, (ובתחילה נסתה להגן על העם הקונדיטאי) מצטרפת למחמאות ברוחב פה...
[ליצירה]
יפה אנושי ואמיתי
למה שלא תצטרפי לצוות ההדרכה של קורס הכנה ללידה?
אני חושבת שגם לקטע הזה צריך הכנה.
עוד לא הפסיקו עם אונס המתנות הללו בבית חולים?
[ליצירה]
גם לאושר מגיעה שורה
ואני מאחלת מכל לבי שלא תצטרך "להיזרק" כאחד המגיבים כאן, כדי ליצור יותר ממשפטי פתיחה.
זה העכשיו שלך, אושר רגוע, וזה הכי נכון לעכשיו. כשהאושר יעמיק ויעטה רבדים נוספים, יהיה גם יהיה מה לכתוב. (לי אישית יש כמה שירי אושר כאלה) בינתיים - אמן למלים השותקות.
תגובות