כמו בילדותי, כך גם היום, כשמזיזים ארון, ומנקים את כל הטינופת שנדבקה שם לרצפה, תמיד יש לי תקווה בלב, שנמצא שם אוצר, משהו שהרבה זמן חיפשנו, או ששוה משהו.
[ליצירה]
מתוק מדבש
אה.. אמן המילים, אורי. שירך מתוק מדבש.
בקצב מתוקתק של שעון, ועם קריצה חמודה של קוקיה.
אהבתי גם את תגובתה הציורית של "מישי",
ואגב, דומני שהיה צ"ל "חכם על קטנים" ובטעות נכתב ההיפך.
[ליצירה]
אופס
כל אחד והאסוציאציות שלו
ואני חשבתי שהכותרת "איחור" מספרת על סימני השאלה שלנו כלפי גופנו פנימה. האם מתחיל להיווצר כאן בפנים משהו חדש?
(אפשר לאחל איחורים מהסוג הזה?)
[ליצירה]
[ליצירה]
מושלם.
אם יש יצירה מושלמת, היא זו.
כמובן החיבור המושלם בין המילולי לויזואלי, ויותר מכך, כי שניהם מושלמים כל אחד לחוד.
המילולי זורם בקצב כל כך שמדבר בפני עצמו, שמבטא כל כך את סערת החיבור. פשוט מדהים.
האם קיבלה היצירה במה נוספת מעבר לשלולית הקטנה שלנו?
אנא
היא ראויה לכך.
תגובות