לרגל חגיגות הקרבות להיווסדו של אריק איינשטיין, ולרגל היווסדו של דיסק חדש לשלום חנוך, רציתי לשתף אתכם באיזשהי תהיה ישנה שהיתה לי ... אם שאלתם את עצמכם, מה אני עושה כשאני קם בבוקר, גם אימא שלי, אשה מבוגרת, שואלת מה איתי, ואולי נקרא לאדון הרופא, אבל אני, טוב לי, הנה היום, ערב שישי, בלילה של כוכבים, כמו האיש ששקע עם השמש, שחושב שאסור לוותר, ולא חושב שהכל כהה כהה, שם במערכת דיסק או שניים של אריק איינשטיין ושלום חנוך, מפנה את הראש מעבר לכתף ושואל: מה היה קורה אילו? מה היה קורה אילו מאיה, ביתו של שלום חנוך היתה אותה מלכת הכיתה ומלכת האוגדה אותה ראה ועליה פינטז אריק איינשטיין בדרך לגימנסיה? האם מר חנוך היה שואל למה לי לקחת ללב? או שאולי היה שותק כמו שבלול ומשחק בפלסטלינה? ואולי הוא היה אומר למר איינשטיין, היי ילד מזדקן, קח לך את מאיה לאישה, שים לה כתר של זהב ובנה לה בית? נו, טופ, מה שהיה היה, אמנם כל אחד רוצה להיות תחקירן, אבל אם לא היתה לי את הבושה, הייתי אומר שזה גדול עלי. אז תהיו בריאים, תשמרו על עצמיכם ואל תעשו שטויות