שארים
את פריסקופי
חיי,
ואראה את שקיעת
ספינתך הזקנה,
מתנפצת על שוברי
הגילים בין שוניות
ילדותי.
מפזרת סלעי הבטחותיך
לסלי האשפה
ניצבת מול גלי חורבותיך
ניגרסת במכונת
הזמן
פורקת שקי אשליות
על מזחי
המציאות.
יוצקת כמיהתי
בתבניות של מלט
מול ריקושיטי ימיה
הנוחתים על זיבולי
גופה כסוכריות
בר מצווה,
