למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:

http://toraumada.blogspot.co.il/2015/06/Balak-astrology-in-science-and-sages.html

אסטרולוגיה מי היה בלעם? אחת התשובות האפשריות לכך נמצאת במלבי"ם לפרק כב פס' ו:"...או באשר היה קוסם ובקי במשפטי הכוכבים היה יודע לעשות טלסמאות להוריד השפע מהעליונים לטובה או לרעה על התחתונים". כלומר בלעם היה: קוסם, אסטרולוג, וכן נביא (כפי שמציין המלבי"ם בהמשך דבריו). אומר המלבי"ם לפרק כד פס' יד בד"ה ויקחהו שדה צופים: "...רצה לנסות להוריד עליהם מארה ע"י הוראת הכוכבים ומשטרי הגלגלים והמזלות, ויקחהו שדה צופים שמשם היו עומדים האיצטגנינים (=אסטרולוגים) וצופים על מצפה הכוכבים והוראותיהם, ויבן שם שבעה מזבחות אחרות, להמשיך מארה מאת שבעת הכוכבים". פירוש זה מדגים לנו את מיומנותו של בלעם באסטרולוגיה. מהי השקפת העולם של האסטרולוגים, והאם יש אמת באסטרולוגיה, על כך נדון בקטע הבא: יש להבדיל בין אסטרולוגיה במובנה הצר-כ"מדע" העוסק בהליכות הכוכבים והמסיק מהם מסקנות לגבי גורלם של האדם והעולם, ובין אסטרולוגיה במובנה הרחב-כיסוד בהשקפת עולם. במובן הראשון יש לאסטרולוגיה חסידים מרובים, ואילו במובן השני נתערער מעמדה מכבר אף מחוץ לתחומה של תרבות המערב. האסטרולוגיה כ"מדע" הושפעה רבות מהאסטרולוגיה כהשקפת עולם. האסטרולוגיה כמדע מוחזקת כמסוגלת לגלות לאדם את אופיו או גורלו בהתאם למקומות הכוכבים וע"פ הדיוקים האסטרונומיים שאפשר להגיע, לבשר מראש את התרחשותם של מאורעות חשובים. יסודותיה הם: שבעת כוכבי הלכת של הקדמונים-שצ"ם חנכ"ל: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, ושנים עשר המזלות. פעולת המזל קשורה גם במקום שהמזל עצמו תופס בשמים, וגם בכוכב הלכת שהמזל משמש לו מקום-חניה באותו זמן. לא נרחיב במסגרת זו על תיאורית האסטרולוגיה. האסטרולוגיה כהשקפת עולם ניזונה ממקורות שונים, דתיים ופילוסופיים. לחלק מכוכבי-הלכת ייחסו תכונות של אלים יווניים או רומיים. כל שבעת הכוכבים קשורים גם לארבעת יסודות העולם: אש, אויר, מים ואדמה. הרעיון היסודי שהוא שכל דבר בעולם התחתון יש לו מקביל בעולם העליון, מכיוון ששני העולמות מורכבים מאותם היסודות, הביא לידי קביעת תחומי שלטון לכל אחד מן הכוכבים. למשל, ידוע היחס בין שבע המתכות (שהיו ידועות לקדמונים) לשבעת הכוכבים; כל כוכב שולט על חבל גיאוגרפי שונה; גוף האדם נחלק ל-12 חלקים שעל כל אחד מהם שולט אחד המזלות. הערכת האסטרולוגיה: היסודות המדעיים שעליהם הושתתה האסטרולוגיה קרסו: א. אין הארץ נמצאת במרכזו של העולם-דבר, ששימש יסוד ראשון לכל מלאכת האסטרולוגיה. כמו כן האסטרונומיה החדשה הרסה את תמונת העולם של היוונים, גם ע"י גילויָם של כוכבי לכת חדשים, שאינם נראים לעין בלא מכשירים. ב. האמונה בהשפעתם של כוכבי-הלכת מבוססת בעיקר על ייחודם של אותם הכוכבים לאלים עתיקים, וייחוד זה היה אף מיקרי בהחלט. יתר על כן, המזלות לא זו בלבד ששמותיהם אגדיים, אלא אין הם כלל יחידות של ממש ואין הם נראים בצורותיהם הידועות לנו, אלא לנו בלבד, לעומדים על פני האדמה, ואילו מכל מקום אחר ביקום היו נראות דמויות אחרות ותנועות אחרות. כוכבי-השבת אינם נמצאים בגלגל אחד ברוחק מסוים מן הארץ, אלא בעמקי-חלל שונים זה מזה בתכלית. אולם אין בקריסת היסודות הנ"ל כדי לשלול את קיומה של השפעת הכוכבים. האסטרולוגים (קטע זה לקוח מתוך "גלילאו" גליון 30, מאמרו של ד"ר נח ברוש) מסוגלים לטעון, כי אפילו השפעה מיזערית, של שינוי קל בכוח הכבידה, יכולה לשנות עולמות. האם כוח המשיכה של כוכב הלכת מאדים יכול לקבוע את גורלו של אדם? התשובה לכך ברורה: הגופים על כדור-הארץ, הקרובים לנו יחסית, משפיעים יותר. אנייה שמשקלה כ-10,000 טונות העוגנת במרחק 100 מטר מאדם, מושכת אותו אליה פי מאה יותר חזק ממשיכת הכבידה של מאדים במרחק 150 מיליון ק"מ. בימינו נעשו כל מיני מחקרים כדי לברר את הקשר בין הניבוי האסטרולוגי לתכונות אנשים, ולא נמצאו תימוכין לגרסה האסטרולוגית. תאומים שנולדו בהפרש זמן קצר, בהחלט בני אותו מזל, הם לפעמים שונים מאוד בתכונותיהם (שנקבעו הרי על פי מצב הכוכבים בלידה). אין "ריכוז" מיוחד של אמנים שנולדו בתקופות שנשלטות ע"י סימני מזלות של אמנות, וכך גם המצב בנוגע לספורטאים. רוג'ר קולבר בדק במדגם של 300 אנשים את הקשר בין מזל הלידה למאפיינים הקשורים ליכולת הספורטיבית (למשל, גודל שריר הזרוע), ולא מצא שום קשר מובהק. בדיקה נוספת ערך טייסון בקרב יותר מ-10,000 בוגרי אוניברסיטה, כדי לראות אם קיים קשר בין תאריך הלידה למקצוע הלימודים שבחר לו הנבדק; גם במקרה זה לא נמצא קשר מובהק מבחינה סטטיסטית. ברני סילברמן בדק בסוף שנות ה-70, במדגם של כ3000- זוגות נשואים וכ-500 זוגות שהתגרשו, האם גברים ונשים מזוגות של מזלות שונים מתאימים זה לזה. לא נמצא הבדל מובהק בשכיחות הנישואין בקרב זוגות ממזלות "מתאימים" לעומת מזלות לא מתאימים זה לזה בין הזוגות הנשואים, וגם לא נמצא כי הזוגות שנפרדו היו דווקא מבין זוגות המזלות הלא מתאימים. מכתב גלוי של 192 מדענים אמריקנים, ביניהם 19 חתני פרס נובל, שביטא את דאגתם נוכח הפופולריות הגוברת של האסטרולוגיה בחלקים רבים של העולם, לא הביא לשינוי המיוחל בגישת הציבור. גם ספר מכובד כמו "תסמונת התאומים" ( THE GEMINI SYNDROME של R.CULVER, P.IANNA) משנת 1979, שבו נבדקו יותר מ-3000 ניבויים של אסטרולוגים מפורסמים בארה"ב והתברר כי רק 10% מהם התגשמו, לא שכנע את הציבור. חשיבותה של האסטרולוגיה היא היסטורית, מכיוון שכל מבנה תפיסת העולם של ימי-הביניים אינו מובן כל צרכו, בלא שמעריכים את התפקיד שמילאה בו האסטרולוגיה. האסטרולוגיה הביאה אף להתפתחותה של האסטרונומיה בימי-הביניים. האסטרולוגיה בישראל ובספרות חז"ל: חז"ל פקפקו ביכולתם של האיצטגנינים לפרש פירוש נכון את גזירת הכוכבים; הם הניחו את האפשרות, שהאסטרולוגים צופים בכוכבים כדי לדעת את העתיד וטועים בהבנתו של המרומז בתצפיותיהם: "צופין ואינן יודעין מה צופין, הוגין ואינן יודעין מה הוגין" (סנהדרין קא). חכמי התלמוד האמינו ברובם בהשפעתם המכרעת של גרמי-השמים על גורל בני-האדם ועל מאורעות העולם התחתון. במסכת שבת דף נג נאמר, שלכל אדם יש מזל, שהוא פטרונו מבטן ומלידה, ושדברים נעלמים מן האדם מזלו רואה אותם (מגילה ג, סנהדרין צד). שני בני אדם, שנולדו בממשלתו של מזל אחד, יש ביניהם קרבת גוף ונפש (נדרים לט, ב"מ ל), וכוכבים שונים (כימה, עש וכסיל) יש להם השפעה על גידול הפירות והבשלתם (ב"ר פרשה י'). חז"ל הושפעו מהתפיסה הרווחת בימיהם ולכן האמינו בה. אחר חתימת התלמוד, התקבלה כהלכה פסוקה, איסורו של ר' יוסי איש הוצל: "אין שואלין בכלדיים (=אסטרולוגים)" (פסחים קיג). אך יש כאלה שהסבירו והסתמכו על תקדימים של תנאים ואמוראים. אחד מגדולי האסטרונומים והאסטרולוגים היהודים הוא הראב"ע. ר' יהודה הלוי לא הגיע לידי הכרעה ברורה בדבר ערכה ומידת אמיתותה של האסטרולוגיה. גם ר' חסדאי קרשקש [ ר' חסדאי בר אברהם קרשקש, מגדולי חכמי ספרד, פילוסוף ומנהיג יהודי, 1340-1412] התייחס לאסטרולוגיה במידה מסוימת של ספקנות. הרמב"ם פסל את האסטרולוגיה ואמר שהיא דמיון שווא והזייה תפילה. בדרך אגב, יש לציין דבר מעניין, שהאב"ע החשיב ופירש את מעשה המשכן (שמות כז, ט) ואת האורים והתומים (שמות כח, ו) כתבנית המזלות לקבל בעזרתם רוח עליונה. והעיר הרמב"ן עליו (שמות כח, ל) : "סבר ר' אברהם להתחכם בעניין האורים והתומים... כי חשב שהם על הצורות שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבת השואל ולא אמר כלום". בדרכו של האב"ע, פירש גם הרלב"ג, וכן כתוב בקדמוניות היהודים (להרחבה ראה "תורה שלמה", כרך ו, מילואים עמ' קעה) .