למאמר המעודכן שלי, בבלוג תורה ומדע, אנא גלוש לבלוג תורה ומדע בכתובת:
http://toraumada.blogspot.co.il/2016/10/Bereishit-apparent-size-sun-and-moon.html
שני המאורות הגדולים בתיאור היום הרביעי לבריאה-בו נבראו השמש והירח והכוכבים כתוב: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים" (א, טז). פסוק זה מעורר מספר קשיים: א. מדוע בתחילה מתארת התורה את השמש ואת הירח כ"שני המאורות הגדולים", אבל מיד לאחר מכן, באותו פסוק עצמו, נקראת השמש "המאור הגדול", ואילו הירח נקרא "המאור הקטן"? וכך גם מקשים במדרש: "ר' יודן בשם רבי תנחום ב"ר חייא ורבי פנחס בשם ר' סימון אמר: מאחר שהוא קורא אותן גדולים הוא חוזר ופוגם אותם: 'את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה'-אתמהא (תמוה הוא הדבר)"?! (ב"ר ו, ג). ב. אם נניח שהפסוק מדבר בגודל הפיזי של השמש והירח, אזי תיאור הפסוק לא עולה בקנה אחד עם המציאות: איך התורה מתארת את השמש והירח כ"שני המאורות הגדולים" הלא בכל אנציקלופדיה אפשר לקרוא שישנם הרבה כוכבים הגדולים הרבה יותר מהשמש והירח? כל גוף אסטרונומי מאופיין במספר מאפיינים, ביניהם: 1. גודל אמיתי - הגודל הפיזי של הכוכב. 2. גודל נראה - בהירות הכוכב כפי שהיא נראית מכדוה"א. הבהירות הנראית לעין של כוכב תלויה במרחק שלו מכדוה"א ובכמות האנרגיה שהוא פולט ("ההארה" שלו). 3. גודל זוויתי - הוא גודל של כוכב כפי שהוא נראה לצופה מכדוה"א. הוא נקרא "זוויתי", כי מודדים גודל זה ע"פ הזווית בכיפת השמים (מתוך 360 מעלות של הכדור השמימי) שתופס הגודל שבו אנו רואים את הכוכב. גודל זה תלוי בגודל הפיזי של הכוכב ובמרחקו מכדוה"א. אם נמדוד את השמש ואת הירח לפי הגודל הזוויתי, נגלה צירוף-מקרים מופלא. הגודל הזוויתי של השמש זהה לחלוטין לגודל הזוויתי של הירח. לשני גרמי השמים יש אותו גודל זוויתי של 0.53 מעלות, אע"פ שקוטר השמש גדול פי 400 מקוטר הירח, שכן המרחק של השמש מכדוה"א גדול פי 400 מן המרחק בין כדוה"א לירח. השוויון בגודל הזוויתי נראה בעיקר בעת ליקוי חמה מלא, כאשר הירח מאפיל על השמש בדיוק מושלם, היוצר מחזה מלא הוד. עובדה זו, שהגודל הזוויתי של השמש והירח שווה, מצויינת כבר ע"י הרלב"ג: "לממשלת היום… והנה קרא השמש 'מאור גדול' והירח 'מאור קטן' מצד הכמות ומצד האיכות, ואע"פ שהם נראים שווים כשיהיה אור הירח שלם" (א,טז). לפי זה ניתן לתרץ את קושיותינו: הפסוק המתאר את השמש והירח כ"שני המאורות הגדולים", השווים בגודלם, מדבר, אפוא, על גודלם הזוויתי. ואילו הפסוק המתאר את השמש כ"המאור הגדול" ואת הירח כ"המאור הקטן", מדבר על גודלם האמיתי או על גודלם הנראה. תרוץ כזה מובא ב'חזקוני' : "המאורות הגדולים - פירש רש"י: שווין נבראו. יש מפרשים, נבראו להיות מאותו זמן ואילך שווין במידת עוגל (כפי שנראה למראית עין) , אע"פ שלא היה אורם שווה"(א,טז). כמו כן השמש והירח, הם הכוכבים היחידים (למעט כוכבי שביט) הנראים לנו כעיגולים בכיפת הרקיע ולא כנקודות כמו שאר הכוכבים, ובכך תירצנו גם את קושייתנו השנייה כלומר, מבחינת גודלם הזוויתי הם המאורות הגדולים ביותר. יש לציין שהמדרש שהבאנו לעיל, מתרץ את קושיותינו, כפי שרש"י מביא: "המאורות הגדולים - שווים נבראו ונתמעטה הלבנה ואמרה שאי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד" (א, טז). יש שפירשו מדרש זו כפשוטו.