שלחתי שופרות נפגשנו מבלי שנפגש, באף מקום – בכל מקום. עגורים נשאוני עיור בין צוקיך. הפרחתי זרים בתכלת לילותיך. ברחם אמי לפעמיך ארבתי שבלי שועלים. בסניך הציתוני שלחתי שופרות בחומותיך. את כל הגן שזרתי בכתרך. אך עיניך סגורות. בעיניו. ואני מיתר קרוע ולא בכינורך.