שִׁבֳּלֵים שׁוֹתְקוֹת,

שִׁבֳּלֵי בָּר- אִם מֶלֶאוֹת אוֹ דְּקִּיקוֹת,

הֵן אוֹצָר מִן הַעֲבַר-

מֵקּוֹרָן מֵתָרְבּוּת הַיָּמִים.

בְּאַבְנֵי הַשָּׂפָה נֶאֱחָזוֹת,

כְּדַרְכֵי הָעִבְרִיִּים.

יֵשׁ וּלֶצִידָן- מַמָּשׁ סָמוּךְ בָּשָׂדוֹת,

זִרְדֵי אִילָנוֹת יְבֵשִׁים, וְטַחַב עֵצִים.

בְּעֶשֶׂב תָּמִיר אוֹבְדִים עָלוּמִים,

עַל מַצָּעֵי הֶחָצִיר הַיְּבֵשִׁים.

מִי נוֹשֵׂא קוֹלוֹ אֶל הֶהָרִים, וְיֵשׁ עוֹנֵה לוֹ נוֹרָא.

עָלֵי מַעְיָן מֵבוּדָד, שָּׁם לְרַגְלֵי הַהַר.

יְחֵפוֹת רַגְלַיִם דּוֹרְכוֹת חוֹרְצוֹת-

לָתוּר אֲחַר פַּת לֶחֶם יְבֵשָׁה, שַׂק קֶמַח-

עַל פַּת חֵלְקַה טוֹבָה.

שִׁבֳּלֵים מִתְבּוֹנֵנוֹת בְּתִמָּהוֹן,

מַפִיצוֹת אֹזֶן רְגִישָׁה וָחַפֵצַה.

הֵן כִּי כֶן הֵן הַבּוֹגְרוֹת,

וְהֵן זְקוּפוֹת הַקּוֹמָה.

מַגַל וְחֶרְמֵשׁ-

הֵן נֶאֶגַדוֹת בָּאָלוּמוֹת,

אֶל הַגֹּרֶן מוּבָלוֹת.

דֶּשֶׁן שְׁמַּרִים -קֶמַח תְּפִיחָה,

לֶחֶם חִטָּה, רַעֲנַנּוּת וּנְכוֹנוּת.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי