רָאוּהוּ הוֹלֵךְ, בַּדֶּרֶךְ צוֹעֵד
בְּדֶּרֶךְ וְאֵין בָּה מַסְלוּל נוֹסַף.
אָז יָדְעוּ, הוּא חוֹזֵר וּמוֹעֵד
קָם וּמִתְנַדְנֵד, אוֹ עַל הַסַּף.
גִּישָׁתוֹ אַחַת בִּדְיוֹ חֲתוּמָה,
בִּגְלָלָהּ נוֹתַר עַל חֶבֶל דַּק.
גַּאֲוָתוֹ, מַחְשַׁבְתּוֹ אֲטוּמָה,
חַי וּבוֹ רָז, עַל כְּתֵפוֹ הַשַּׂק.
הִיבְּרִיס, חֵטְא הַחַטָּאִים
גְּבוֹהַּ לֵב, יַשְׁפִּיל מֻשָּׂא.
קַר לִלְחוֹם מִלְחָמָה חוֹפְשִׁית,
חַם לִכְפּוֹת דֵּעָה אִישִׁית.
עוֹד יוֹם אֶחָד בַּתּוֹר עוֹמֵד,
הַתּוֹר אֶל הַחֶרְפָּה הָאֱנוֹשִׁית.
כֵּן, כִּי חַיָּיו בָּאִים לִשְׁקֹעַ,
לֹא, כִּי חַיָּיו פְּלִיטֵי כְּעָסִים.
אֲבָל גַּם מְצוּקָה, לֹא רֹעַ
אֵינָהּ בְּהֶכְרֵחַ בִּעוּר יְצָרִים.
עַתָּה, עַל סְפִינָה מִתְּנוֹדֶדֶת,
אֶת סְלִיחָתוֹ מְבַקֵּשׁ רֵיקָם.
אֵין מְחִילַת גַּאֲוָה אוֹכֶלֶת,
עוֹנְשׁוֹ מְחֻיָּב עַל רֶצַח אָדָם.
©כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
