בַּאֲפֵלַת הַדֶּרֶךְ הַנִּמְשֶׁכֶת,
רוּחוֹת קָדִים נְקֻדָּתִיוֹת סוֹעֲרוֹת.
הָאֲדָמָה נֶאֱנַחַתּ בַּהֲקַלָּה,
אֶת מַצָּעֶיהָ מְכִינָּה,
לִקְרַאת כַּלָּה.
רַחַשׁ טִפּוֹת שְׁקֻּפּוֹת,
מִסְתַּמְּנוֹת עִם קִרְעֵי הַתְּפִלּוֹת.
נְעִימוֹת כִּנּוֹר אוֹתָן מְלַוּוֹת,
לְצִדָּן רוֹקְחוֹת זִכְרוֹנוֹת,
כִּתְמוֹל שִׁלְּשׁוֹם.
וְרַק צִפּוֹר סְתָו פְּשׁוּטָה,
מַעֲצִימָה אֶת הַנּוֹף הַטָרוּשׁ.
אוּלַי הִיא מְסַמֶּנֶת נָתִיב,
לַחֹרֶף אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמוּעַ וְנָחוּשׁ.
בֵּין טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם, רַכּוּת אֲדָמָה,
וְרִגְעִי רַחֲמִים רָמִים.
בֵּין קוֹצְרִים וּמְלַקְּטִים,
פַּת חֶלְקַת הַחֲסָדִים,
דְּבָרִים עִם עֲרָכִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
