בין נחלי – אכזב בחולות,
שרבי – רוחות,
מעל השממה,
נישא סילונם השודף.
החמה,
גבַה – בשחקים,
בלהטה,
מתלקחה ומתייקדת;
על זבדי – הישימון,
להבה צורב…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- די לצביעות האמריקאית!
- ארבעים שנות הגיהינום
- החולה, לא "רותחת" עוד, בדגיה
- לחיי יום מחר!
- בין כִבְלוֹתֵי הכלא הציוני
קשור אלי
- [ליצירה] לגבי שמש לוהט אולם, מאחר ולרוב את המילה שמש, נהוג להגדיר, כנקבה, שימוש במילה זאת בזכר, מהווה כתיב לקוי. ולגבי דו - מיניות של מילים, אז למיטב ידיעתי, כל המילים ממין נקבה חסרי סיומת נקבית, הן יכולות להופיע הן כנקבה והן כזכר. למשל: תהומות - תהומים; או למשל: דרך, שזאת מילה ממין בי, שיכולה להזדווג היטב, הן עם זכרים והן עם נקבות. [ליצירה]
- [ליצירה] מדובר בבילבול קטן כוונתי הייתה מאות חמש-עשרה שש-עשרה [ליצירה]
- [ליצירה] - ואין סיבה, שאחד כמוך, רן, יעז בכלל לבקר את שיטת הפיסוק שלי! [ליצירה]
- [ליצירה] קראת נכון - צוחרה צוחרה - זו המילה, והכוונה לצוחרת. בברכה! [ליצירה]
- [ליצירה] ידע שלי בהיסטוריה אכן חופף את יומרתי, וכל מה שאתה כותב ידוע לי ודרך אגב, הנו נכון ביותר. עם זאת, יש להביא בחשבון, כי בשטחה של רצועת עזה יושבת אוכלסיבה, אשר מגדירה את עצמה פלסטינית, ואשר דורשת עצמאות לאומית, בדיוק, כמו ערביי הגדה המערבית. עכשיו, אני בתור מהפכן תומך בהגדרה עצמית של הפלסטינים, קודם כל, מכיוון שלדעתי הדבר יכול לתרום למהפכה עתידית באיזור, שבינתיים, אחד הדברים שמונעים אותה, זה הסיכסוך הלאומי בין ישראלים לפלסטינים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא נמאס לי! שמע, לא משנה! הדברים, שאותם אני כותב, אינם שטויות, אלא קריאה להסתכל בעיניים של המציאות. ולגבי סלידתך, לויקי כנפו על זה שהתחבקה עם ערביות, אז בכך, חשפת את פניך שהן פני גזען מאוס, שאינו מבין שהבעיות של אימהות יהודיות, אלה גם בעיות של אימהות ערביות וכל אם אחרת, ללא קשר למוצא שלה. עד כאן! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילים בשירה נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן! אכן, פורסמתי ברשימות תפוצה מאנטרקטיקה וכן באתרים, שעוסקים בנושא. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי 92 באתה תקופה, שזה היה סך הכל, איזה שלוש ארבע שנים אחרי שהגרתי לארץ, עוד לא הבנתי מספיק את המציאות הישראלית. היום, אני מכיר אותה; וזאת הסיבה, שמזה הרבה מאוד שנים אני איש שמאל רדיקלי ומתנגד לציונות. את זה, אני עושה ממניעים פטריוטיים בלבד, כי אי-אפשר, בתור תושבי הארץ הזאת, להתעלם מתרבות ולאומיות ערבית-פלסטינית, שהנם חלק בלתי נפרד מהנוף וההיסטוריה הישראלית. אני מקווה, כי בעתיד יווצרו תנאים נאותים, שיאפשרו התאחדות מרצון בין שני עמינו והפיכתם למדינה אחת משותפת. [ליצירה]
- [ליצירה] לשמעון דימאר לא אמרתי שהכל שם היה חיובי. היו גם רדיפות ופגיעה בחופש. אך כל אלה באו מתוך שגיאות ומתוך טימטום חלק מהמנהיגים שלא היו קומוניסטים, למרות שקראו לעצמם כך. הטרגדיה של המהפכה הסובייטית הייתה, שהיא לא התפשטה לעבר ארצות מפותחות, כגון: גרמניה, ארצות-הברית, שוודיה, צרפת, וכו'. ברית-המועצות, משום היותה מבודדת ומבודלת על ידי משטרים מערביים, נאלצה כל הזמן להתמודד ולהילחם על קיומה. זאת הייתה סיבה לכל השגיאות שהיו והביאו - הן לרדיפות מיותרות, והן לעליית מנהיגים כמו כרושיוב וברייז'נייב, שלמעשה שיתפות פעולה עם המערב להכפיש את שמו של המרקסיזם-לניניזם. [ליצירה]
