"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"
——————————————-
העמידה התורה את כל
המשפט על כתפיו של כל יחיד ויחיד
שלא ינהג לענין זה חלילה באדישות או בפאסיביות
אלא באקטיביות של "תתן לך"
שיתן לעצמו מוסר ולקח שלהלן כעולה ממשפט המפתח של פרשתינו
אומרת התורה שלכל דבר עלי אדמות חומרי כרוחני יש "שערים" המסמלים תחילתו וסופו מעין פתיחה וסגירה
ולפיכך באה כאן התורה לומר שכל ענין וענין כאמור תחילתו כמו סופו חייבים שיהיו בדין ובמשפט
שהשופטים והשוטרים אמונים עליו מסמלים אותו
במילים אחרות
"מלא כל הארץ משפט"
אין לך דבר עלי אדמות שיכול להתחמק מהמשפט
זו הקונספציה הבסיסית המוכמנת בפתיח זה של הפרשה
אבל דווקא משום שמדובר בנושא אושייתי וקיומי כאמור
הוטל הוא קונקרטית ודווקא על כתפיו של כל יחיד ויחיד
בבחינת "תתן לך" ובכל "שעריך"
זו הסיבה שננקט כאן כאמור לשון יחיד
ולא רק לשון יחיד
אלא כאמור גם לשון חיובית פועלת אקטיבית
לאמור : "תתן"
לשלול כל התנהגות פאסיבית של אדישות
מדוע נעדרו השופטים בתחילת פרשת ניצבים
—————————————————
בפרשת ניצבים השופטים חסרים משום שבהגדרה הם משמשמים כ"אלוהים"
ופה הלא נכרתה ברית בין העם לאלוהים ולא עוד שבכריתת הברית גם הם ככל האדם
לפיכך בשלב זה של כריתת הברית נטלה מהם לרגע האיצטלא של השפיטה
והם נכללו בגדר : "כל איש ישראל
