רֶגַע מָתוֹק הַמֵּשִׁיב אַהֲבָה,

צִבְעֵי הָרֶגֶשׁ וְהַנֶּפֶשׁ הַבְּהִירִים.

הַתְּשׂוּאָה הַמְּרַבִית הַמַּבְטִיחָה שַׁלְוָה,

אֵיכוּת חַיִּים חֲסְרַת הַתַּקְדִּים.

הַיָּמִים הַצְּלוּלִים, וְהַשָׁמַיִם הַכְּחֻלִים.

הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים, וְהַפֵּרוֹת הַבְּשֵׁלִים.

מִנַּצְנַצִים כְּמוֹ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמִשְׁתַּקְּפוֹת,

*מֵנַבְטִים אֵלֵינוּ בְּהָמוֹן מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק.

הַטֶּבַע הָעוֹטֵף אֶת הַנְּשָׁמָה,

כְּמוֹ לֵידָה הַמִתְחֲדֶשֶׁת בְּכֹל בֹּקֶר.

כְּמוֹ גְּלוּיָה הַלְּקוֹחַה מֵגֵן עֵדֶן,

שְׁטִיחֵי צְמַחִים, וּטְלַאי פְּרָחִים מֵהַפְּנֵטִים.

מַהוּ הָאָדָם-לְלֹא הַטֶּבַע הַהוֹמֶה,

וּלְלֹא אֲתָרֵי הַנּוֹפֵשׁ הַפְּרָטִיִּים שֶׁלּוֹ.

כָּל אָדָם בּוֹחֵר לְעַצְמוֹ טֶבַע מֻשְׁלָם,

הַמִתְמַזֵג תָּמִיד עִם אַפְיו וְטִבְעוּ.

נ.ב. מנבטים, מלשון נבט, פריחה, שרשים.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי