מִפִּיו שֶׁל אָב

(שיר ליום הזכרון)

כְּצוּק נָטוּש וּמָר, כָּךְ הוּא נִצַּב,

כְּצֶלַע כָּתֵף הַר, כָּךְ הוּא עָמַד.

וּבְתֹם מִילוֹתָיו נֶאֱלָם, וְלֹא הָיָה,

מַחֲשַׁבְתוֹ נִשְּׂאָה עַל רֶכֵס הַגִּבְעָה.

מִפִּיו יָפְתָּה תְּפִלָּה, עוֹלָה וְעוֹלָה,

לִבּוֹ גָּדוּשׁ אָהֲבָה, סָעוּר לֶהָבָה.

הִנֵּה הוּא קוֹרֵעַ דַּקָּה, לִפְנֵי אֶלוֹקָיו.

בְּקִרְבּוֹ מַר הַשְּׁכוֹל, גּוֹדֵל הָאֲבֵדָה.

עַל בִּימַת עֵץ גְּבוֹהָה הוּא עָמַד,

פָּנָיו דַּלּוֹת וּשְׂפָתָיו רוֹעֲדוֹת בִּתְפִלָּה.

הִנֵּה מוּנָח לְפָנָיו בְּנוֹ אֲשֶׁר אָהַב,

בְּתָכְרִיכֵי קְדוֹשָׁה וְכֹבֶד אֲדָמָה.

כֵּיצַד בָּאָה הַדַּקָּה, וְהִיא אֻמְלָלָה,

כֵּיצַד חָוָה הוּא כֹּבֶד נְפִילָה.

כְּאָסִיר הוּא עוֹמֵד לְיַד דֶּלֶת סְגוּרָה,

הֵן כַּעֲנִישָׁה עַל נַפְשׁוֹ חֶטְאָהּ.

וְעַתָּה עַל אֶבֶן בַּהַט מַצֵּבָה, נִצַּב,

וְחוֹשֵׁב הַאִם צָדְקָה דַּרְכּוֹ בְּמַהוּתָהּ,

אוֹ שֶׁמָהּ בְּנוֹ מֶשַׁלֵּם אֶת מֶחִיר נֶטִישָׁתָה,

וְהַתְּפִלָּה נִגְמֶרֶתְּ וְקָשָׁה שֶׁעַתָּה.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי