הוא-ניצול מלחמת בעולם השנייה
היא-ביתו
הוא-במלחמת המפרץ פיתח מחלה פסיכוסומטית
היא: מושפעת מתרופות שהוא לוקח מאז ועד היום, חלק משנות מצבי רוח
הם: יום אחד נסעו יחדיו, נסעו בכביש מתעקל. כשפיתאום, הוא הבחין ברכב מולו שנסע הנתיבו שלו. הוא, חשב שהרכב נוסע לא כשורה והפריע לו. הוא שיתף אותה ותוך כדי כך הגביר מהירות, הגביר הגביר ...היא: צעקה "לא" והוא לחץ על דוושת הבלם, היא עצמה עיניים חזק ו....
בום
החזית של רכבם, פגעה ברכב ההוא החף מפשע. הצד של רכבם פגע בצד שלה.
היא: נמלטה מהמקום כל עוד נפשה בה. איש לא הבחין שהייתה שם.
הוא-יצא זכאי
שנה חלפה, העניין נשכח, חלף ולא דובר.
כעבור שנה: באחד השיעורים היא ישבה, וחזרה לאותו הרגע של התאונה. מאז, קשה לה להפסיק לחשוב, נסיעה קצת מופרזת לבילוי משותף שוב מעלה את אותו הפחד שהייה אז. את המחשבות "אילו לא הייתה בורחת מה היה קורה?, אילו הייתה מסיטה את ההגה ומונעת פגיעה ברכב ההוא,ואילו...הוא היה נוסע קצת יותר מהר...והיא...לא הייתה בחיים...
