היה הייתה דבורה שכפרה בעבודה זרה
פרקה מעליה את עול המלכה
כיוון שחששה לחייה עזבה את הכוורת
פנתה כביכול לשום כיוון
אך מתוך הרגל הייתה בדרכה לערוגת הפרחים הקרובה
כשהגיע לשם החלה חגה מעל פרח אחד שניראה עסיסי במיוחד
וזכרונות על התחושה של ייעוד ותכלית החלו מרפים את ליבה
ותחושת חרטה חדה החלה פוצעת בכור נשמתה
שוב לא נשאר ממנה שום דבר
חזרה לביתה לא עלובה
אלא שמחה וצוהלת כאילו טעתה שברחה. ועכשיו
עכשיו מה...
תגובות