‏יום שלישי 21 ספטמבר 2010

אני יושב על חוף האל ממושכות,

ולפניי חולפים גויים, ערים, צבאות...

האל צולל לתוך עצמו עד כה עמוק...

אני ממתין – לא לנסים ונפלאות!

רק תחזור!

וקח את המושכות.

כי בלעדייך, אין על מי לסמוך.