המילים הן הבית שלי,
הבית שלי הן המילים.
שברי המילים, האור, הרצף שבינהן , וגם התהומות, נותנים לי כח,
מעמידים אותי.
הבית שלי הן המילים שנותנות לי עוגן
צירופן, הברתן , בריאתן , בוראות עולמות עליונים ותחתונים
וגם בתים , וגם בתי תפילות.
המילים הן מקום , כשאני דורכת על הקרקע היא לא נשמטת מתחתי.
בזהירות אני מניחה את רגלי , עוד פסיעה ועוד אחת
והנה נוצרה אדמה.
אדמה שאולה ?
הבית שלי הן המילים שנבראות בהבל פה, בחריקת שיניים
בדומייה , בסערה
מתנבאות מתוכי
פורצות מתודעתי
במאמר נברא העולם,
באמר נברא עולמי.
