תש מבכי קולה
מזונה לחם עצב
בשבת זקנים היא תבוא בשערים
לעת ערב נשברת על שתילי הזיתים

והיה עץ קציר אחד ותבוא בשעריו
לחיך ולנשמה פריו לא ערב
כך בלי עוזר אח וגואל
תשב בצד בין חורש ותל

על כפות רגליה אין מנעל
ובליבה אך ורק משאל
מדוע אלוה לא בא בדרכה
על מנת שתוכל לישב נשמתה

אך למרות הכל שמחה היא בחלקה
לשדה זרים לא קרבה
גם כשתושיט ידה לפת ערבית
גם כשמשכורתה דלתה בפתחי שחרית

עוד יושב לה הכתר
במשתה גדול תחגוג ותעלוז
מלכה אבודה כבר באה בימים
כפרוטת חייה עולמה כבד שנים


© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי