[ליצירה]
אומרים בשם הקוצקער, שאמר פעם:
אם
אני הוא אני
ואתה הוא אתה
כי
אני הוא אני
ואתה הוא אתה
אזי
אני הוא אני
ואתה הוא אתה
אבל
אם
אני הוא אני
ואתה הוא אתה
כי
אני איני אתה
ואתה אינך אני
אזי
אני איני אני
ואתה אינך אתה.
ולוואי ונמצא את הדרך בעבודת ד' שהיא שלנו באמת, ולא את זו שהיא 'לא כמוכם'.
[ליצירה]
רדף, אני לא מסכים אתך
מה שמראה שלא מספיק ניתוח שכלי וקר של המציאות, וצריך להבין גם לרגשות הצד השני.
ניסית פעם לשכנע את רעייתך שתחי' שאין לה שום סיבה הגיונית להתרגז ? מנסיון, זה לא עובד, גם כשזה נכון.
וכן, לכולם יש רגשות, ולא תמיד קל להתגבר עליהם, בעיקר כאשר זה מנוגד להגיון שלך.
[ליצירה]
תודה על התגובות. שמחתי שנהניתם.
אשמח לקבל רעיונות לפרקים הבאים:
א.הדרדסים מדרדסים חגיגת עצמאות.
ב.קוים לדמותו של הדרדוס - איזה כובע הוא לובש? שחור? סרוג? שטריימל? ננחנחמנחמן? לאיזה זרם הוא שייך? איך הוא יקבל את הדרש"ס?
האם הדרדוסית תאריך את שרווליה ותכניס את השערות מתחת לכובע?
הערה לדב - את סיפורי שמיר גם אני מכיר (דרדס אקטיבי וכל אלה) ובכוונה תחילה השמטתי אותם. אתה יכול לנחש למה.
[ליצירה]
לעוז דוד ולחזקי היקרים
לחזקי - סתם הוא 'פסגאי', בלשונך, ונראה מתגובתך שאתה יודע זאת ומתחמק באלגנטיות מתשובה.
לסתם אחד - מבית המדרש שברחוב הפסגה נשמעו ביטויים מעין אלו כלפי תלמידי חכמים אחרים בויכוחים אחרים (תנ"ך בגובה העיניים וכדומה) ודי לחכימא ברמיזה.
שנים אוחזים בטלית -
זה אומר כולה שלי
וזה אומר כולה שלי.
זה נוטל עד מקום שידו מגעת
וזה נוטל עד מקום שידו מגעת
והשאר יחלוקו לשם שמים
שסופה להתקיים.
ואלו ואלו דא"ח (כופר שכמוני)
והלכה כבית הלל
שנוחין ועלובין
ושונין דבריהם ודברי בית שמאי
ולא עוד
אלא
שמקדימים דברי ב"ש לדבריהם.
[ליצירה]
כרובי, תודה
אבל לצערי תצטרך לחכות.
השורות האלה נכתבו לפני עשר שנים, לפחות, כשלמדנו בישיבה את מסכת שבת.
אכן יש כאן שדה רחב לעבד (אני יכול לתת נאומים ארוכים בנושא), אך לכלל מיצויו בשורות קצרות עוד לא הגעתי. לכן קראתי לקטע 'נקודת פתיחה'. בכל מקרה שאלותיך עוררו אותי למחשבות מחודשות.