בס"ד

הגיע הראשון למרץ, עניה היו קצת דומעות משהו. וקצת עם הקלה, היא לא האמינה, שהיא כבר לא תחגוג יום נישואין. בראשון למרץ כמו שנה שעברה, הגרוש ישאר שם לבד בקור. ולא שוב איתה, היא כבר במקום מבטחים. במקום שאוהבת, עושה מה שרוצה. ועכשיו הראשון למרץ, ופורח לה בלב. היא כבר מתחילה להיות, לא על הפנים