[ליצירה]
מזכיר לי בדיחה
איש אחד הולך ליד בית משוגעים ורואה ראש מבצבץ מעל לחומה שואל אותי האיש "פסיכי כמה אתם שם בפנים" אז עונה לו האיש על החומה " וכמה אתם שם בחוץ?"
באמת עשוי טוב אין לי מילים ליצירה כי כמו שאמרת "ולא רחוק הישוב, אורותיו נוצצים
והאנשים בו עכשיו את שנתם ישנים
כלום לא יודעים;"
לקחתי לתשומת ליבי
[ליצירה]
יש לך עוד קטעים, תכף אבדוק , הקטע מצא חן בעיני, יש לך כתיבה שונה ותחביר מצוין בבנית עלילה תגיד למה התכוונת בסוף, שהילד לא אוהב לשקר לעצמו, שהסיפור הוא לאומי , כי מה שאהבתי דווקא זה איך הילד בונה עולם פנימי ראיתי אותך אותו ואותי בתוך הילד :
"הפכו כה מושכים בעיניו, העולם המלאכותי הפך פתאום עבורו למן ממלכה קסומה, והוא הרגיש כמיהה וצריבה בלבו, כאילו ביקש להיכנס לסיפור הזה בעצמו, כאל אי בודד, התחלה חדשה שתשטוף את צרות היבשת הישנה הזו ,ותקים מן האפר עולם חדש וטוב יותר."
איני אוהב פוליטיקה באומנות, סכנה לפשיזם אך זאת בחירת היוצר ותיקח בחשבון שמכשפות נשרפו עקב רומנטיקה דתית. ההווית הסיפור כה מוכרת למי שגר בירושלים הילד בסיפור למרות שהוא רק סיפור יגדל לדמות גדולה וגדולה מהרבה גדולים
תודה לך על הכתיבה
בן שרם
[ליצירה]
גם אנחנו הגברים אומרים אותו דבר...שיר טוב מעורבב במשמעויות כמו כולנו את הסוף לא אהבתי אולי באמת כי עוד לא היה שיא לסיפור וכבר הוא נגמר
שיהיה הרבה בהצלחה עם החושות !
[ליצירה]
האמת שלא הבנתי, מטאפורה למי הם הזאב והכבשה? וגם לא נתת תשובה מי ניצח בסוף או שאתה מעדיף לא לקחת צד?
"בטני עמוסה לעייפה אמר הזאב
אם אתה רוצה תברח אבל אני לא רעב
זה לא ייתכן הטלה אז אמר
מי שמע על זאב שלא רוצה בשר
זאב רוצה לטרוף ולא משנה מה.." יפה כעקיצה
אשמח לדעת יותר לרדת לסוף דעתך
בן