"זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב", אמרתי.
"הוא מספיק מחורר, לא?", ענית.
ואני, שלא יודע להכיל כאב כה מוחשי,
לא ידעתי את נפשי.
ארז ליטמן
-
אפשר ללמוד עלי מהשירים שלי. כך אני מקווה לפחות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ב"ה יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] משותף לכולם מדהים איך הצלחת לבטא במילים כאב, שנגע כמעט לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] פיוטי ונוגה שיר נהדר, מאד אהבתי והתחברתי לרובו. כיף לקרוא פה דברים כאלה, וחבל שאין יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מסר כפול היקר, איך אפשר להודות לדברים כה חמים ויפים? חיממת את לבי. לצערי איני מרבה לכתוב ו/או לבקר כאן. מבטיח לשתף ברגע שיהיה מה. אין ספק שזה נותן מוטיבציה. שבת שלום ארז [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי מעניין מה שאתה אומר. זה נכתב במשיכת קולמוס, באותנטיות מרבית, ובלי שיקולים. ייתכן שאתה צודק אבל אני מרגיש שדווקא הן הטוויסט המעניין. כאילו יש להם תודעה... :) תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מאד עשיר ומעניין אהבתי את ח' - העיסוק בחריזה עם ההמחשה המצויינת לטענה המועלית... [ליצירה]
- [ליצירה] תודות למגיבים, וגם התייחסות לתהייה חוזרת: לגבי הבית שמגלגל את השורש ט.ר.ף בכל מני הטיות. זה נובע (בדיעבד, זה לא ממש מודע) משני דברים: 1. להעביר את הבלבול שנגרם לדובר, וכמו שמישהי אמרה כאן "הנשימה שנעתקת". גם השפה נעתקת מפיו והופכת למצומצמת, ממש כמו החזרה המגומגמת על "כמו, כמו". 2. ט.ר.ף = טרף אבל גם טירוף... אני חושב שזה עובר איפהשהו בתת מודע בזכות המצלול, אבל אולי לא. ושוב תודה, הוא באמת היה יפה מאד אותו אחד :) [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, מה זה מאיפה זה בא ? זה מושלם. חומר מוגמר. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רע לדעתי אנשים פה מחמירים מדי ולא מבינים את החוויה שבכתיבה מתוך מוח אחר, מעוות ככל שיהיה.אני אפילו הייתי מעביר את ה"הצטדקות" וההסברים לסוף היצירה, כי כשזה בהתחלה זה הורס את חווית הקריאה ומבינים שזו הסתכלות חיצונית. זה מרתק לקרוא לדעתי על אהבה חולנית (אמר כבר חכם ממני "עזה כמוות אהבה, קשה כשאוֹל קנאה"). ועוד הערה קטנונית אחת, הייתי מנסח "חור בקוטר 9 מ"מ" ולא "בגודל"... שלום וביי. (אגב, אני מת על סנופקין...) [ליצירה]
- [ליצירה] :( הצלחת להעציב אותי... סיטואציה די מוכרת לי... גם לי היה שותף... גם לו היה חבר... [ליצירה]
- [ליצירה] ואו ואו ואו ועוד פעם ואו האם שיר יכול להיות יותר קולע מזה ? בקריאה ראשונה הצטערתי שזה קצר מדי, בקריאה שלישית, אמרתי תודה שכל תו במקום שבו הוא נמצא ולא במקום אחר. מזמן לא נתקלתי כאן בשיר עם כל כך הרבה רבדים ועם זאת כה קצר וקולע. והסוף... איזה סוף... :))) מזל שנכנסתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי יקרה.. תודה.. ואני נאלץ להסכים גם אתך :) השיר הולך ומאבד מעצמו בהמשך אבל אני לא מוותר ואנסה לטפל בזה תודה! [ליצירה]
תגובות