ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
.
ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
מקסים
כל כך יפה, שזה מזכיר לי כמה כיף כשיש את הדברים הקטנים האלה, וכמה עצוב לי עכשיו.
(רק הפריע לי שעל דברים ממין נקבה כתבת "הם", כמו "הם כואבות", תיקון קטן וזה יהיה מושלם).
[ליצירה]
לדאוג ? ממש לא :)
את יכולה להרגע :)
קצת בדידות עוד לא הרגה אף אחד.
אין מה לדאוג.
חוצמזה - האמבולנס לא מתייחס אלי, כפי שהיו כמה שחשבו. בכך דווקא הפרשנות של כוכב אחד מעז לשיר מאד קולעת. הוא קרא לה "תמונה דיפרסיוניסטית" ברמזו ולא בכדי ל"תמונה אימפרסיוניסטית". הסוף של השיר הם רשמים מהסביבה של הבודד, ולא דברים שהוא עצמו עובר.
[ליצירה]
גיל היקר
שמחתי לראות שיר שהוא יותר משלוש שורות :) כי כך מתאפשר לבטא יותר, וזה אכן טוב.
כמו כן, המחווה הלוינית שעשית במודע או שלא - משעשעת.
רק חבל שהחרוז בסוף לא עובד - בחינה במלרע וגליוטינה במלעיל. אלא אם כן זה מכוון לצרום, הייתי מחפש משהו אחר.
ארז.
[ליצירה]
שיר חמוד
בעיקר דרך הצגת השתלשלות הסיפור. מעביר תחושה הרפתקנית.
[ליצירה]
[ליצירה]
בגני נטעתיך
את אכן צודקת, וזה לא מוזר בכלל, ולא מקרי, ולא טעות. זה גם לא בדיוק התשתית של השיר, זו רק ההתחלה - והוא משובץ בשירים רבים של נעמי. ועם זאת, ידועה הערצתה ואהבתה של נעמי לשירת רחל, היא הלחינה וביצעה רבים משירי המשוררת - כולל את "בגני נטעתיך" - ולדעתי להצליח להלחין שיר של מישהו אחר בצורה כה נשגבת מצביע על חיבור עצום אליו (הגם שהוא אינו בעולם מזמן), וגם הרבה יותר קשה מאשר שיר שלך עצמך. בנוסף, היא קבורה לא רחוק מרחל... כך שהרגשתי שאין מתאים מזה.
תגובות