ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
.
ב"ה
יפה, אבל היה יותר חזק אם היית מבטל את החלק האחרון. משהו כזה: "זה מסוג הדברים שפוערים לי חור בלב" "הוא כבר מספיק מחורר, לא?". סתם, דעתי הבלתי חשובה. פשוט אם לא מוסיפים אחרי זה משהו נשאר ההד של המשפט האחרון ביתר עוצמה.
[ליצירה]
מהמם
באמת שיר נוגע ומקסים ורומנטי ומרגש.
תהיתי האם להעיר הערה כלשהי והחלטתי תחילה שלא, כי אני לא אוהב את כל המייעצים מה לשנות ואיך, אבל ראיתי שמיגה הקדימה ולקחה לי את המילים מהפה אז אני מצטרף. יותר מתאים לדבוק בשפה הפיוטית ולכתוב "אהבת נפשי". "איזו מתוקה" בתוך כל הפיוט הזה נשמע כמו פרודיה.
[ליצירה]
הממממ..
אם זה לא היה קצת מצחיק - כל ההתכתשות הזאת - אז זה היה לגמרי עצוב... מה יש לכם אנשים ?!
בכל מקרה - לגבי היצירה - בסך הכל די אהבתי, אבל ממש לקראת הסוף התחלתי להרגיש שאם בזה זה יגמר אז כאילו לא הייתה סיבה ממשית לכל הציניות, כך שהיא נשארת ציניות לשם הציניות.... לשם ההתרסה... לא יודע, אולי זו הבעיה שלי עם סיפורים קצרים בכלל...
[ליצירה]
אהבתי
ולא יכולתי שלא לחשוב על
"אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה
רק אלוהים מכיר את סוף הנפילה"
ואצלי הדהד ה"בקרה" גם לכיוונים של זיעה קרה ו-קרי לילה... לא יודע אם לכך כיוונת, אבל זה בהחלט מוסיף.
תודה!
[ליצירה]
תשובה לבעז@
הומרוס וקוהלת קשורים מהטעם ששניהם כתבו ותיעדו מאורעות בדויים או אמיתיים, לא משנה לצורך העניין.
ובזכות כך נכנסו בעצם להיסטוריה, מה שמבקש גם מחבר השיר הפשוט והצנוע הנ"ל, שהוא סתם אחד העם...
ומבחינת השיר -
הבית השני מתייחס למלחמת טרויה כפי שמוזכרת אצל הומרוס; ומקושרת באמצעות הבית השני גם לקהלת / שלמה שמיוחס לו גם ספר משלי, ממנו הציטוט על התחבולות, והוא גם זה שאמר עת מלחמה ועת שלום...
לדעתי מאד מאד קשור.
תגובות