נימוֹחַ. מִתרחק לכדי עיר-סְפָר. מִתְלַבש רק כשצריך בקוֹשי נִדְרַךְ כמוֹ עַרָד של תַמוּז לִקראת הַבאוֹת (צלילי עשׂב מעוּשׁן, טָבּוּרֵי נערוֹת) מוֹצא עצמי עִם יוֹתֵר ויוֹתֵר הַקלוֹת מעכֵּל קוֹלוֹת שנִשמֵעוּ מִזֵה-זמן כמוֹ צְפַת אחרי לכת אחרוֹן החוֹגגים מִתְנַקֵה נוֹשׂא עינַיים לַחָגים.