בְּצָעִיף הַמֶשִׁי הַסָגֹל שֶׁל הַשָׁמַיִם
נָתַנוּ, קְהֵי חוּשִׁים
לִזְרוֹעוֹת הַזְמַן לֹא לָחוּס עָלֵינוּ
בַּתְנוּעוֹת הַקְצוּבוֹת
כְּשֶׁלָקַחַתְ אוֹתִי אֶל מִטָתֵךְ.
אַתְ, בְּזֹהַר שְׁמֵי-לַיְלָה.
אֲנִי בִּזְרִיעַת הַכּוֹכָבִים.
צָעִיף הַמֶשִׁי הַסָגֹל
לִטֵף אֶת הָעֹנֶג הֶחָבוּי
וְקַוֵי-מִתְאָר הָעִיר הֵחֵלוּ לְהַפְשִׁיר.
תגובות