יש לי שמש בעיניים, בפה שצוחק, היא מתיכה את שערי לזהב, קורנת מתוך הבגדים החוצה, נשפכת מתוך הכיסים, עוברת מבין האצבעות שלי אל הפנים שלך, אליך, אל כולם. עכשיו לשיר אל הרוח, ברצינות אוהבת, כפות ידי בשמיים, השמש בתוך הנשימה, מתערבבת באויר שאני נושפת, במילים שאני צועקת אל הרוח, ואני צועקת אותם. בכל זאת, ערב חג, קניתי לי זר סייפנים. סגורים כמוך. שייפתחו לי ביום כיפור.
לבנים, גבוהים, אציליים, רכונים אל השמש
