והייתי רוצה לחשוב

שאני הגבר שלך

שאת עומדת במרפסת ביתך

ומחכה לשובי

והייתי רוצה לחשוב

שבלעדייך

קיומך מוטל בספק

עולמך מתערער

וביתך חרב

והייתי רוצה לחשוב

שבלילות

זה רק שנינו בעולם

ומסביב

דלקות ושיטפונות

עולם מתכלה

ורק אצלנו בחדר

הכל נברא מחדש

והייתי רוצה לחשוב

שזה כל מה שאנחנו רוצים

זה כל מה שאנחנו צריכים

ובימים, שאנחנו רחוקים

הייתי רוצה לחשוב

שהגבולות נפרצים

ואני יכול לרוץ אלייך דרך הקירות

לחלוף על פני חלונות הראווה

בלי להשתקף דרכן

הייתי רוצה לחשוב

שאין מישהו אחר

שיכול לעשות את זה בשבילך

הייתי רוצה לחשוב

שרק אני מסוגל

לגרום לך

לרצות את זה

הייתי רוצה לחשוב

שהשמיים נופלים והאדמה בוערת

שהבניינים קורסים והחיות משתחררות מהכלובים

שאין יותר קיום

ורק אנחנו לבד, מביטים מהגג

הייתי רוצה לחשוב

שאת לעולם לא תעזבי

אבל בסוף כולם עוזבים

בסוף אני מביט במראה

ויודע

מכל הברירות שיש

תמיד זו שאנחנו בוחרים

היא האחרונה שנשארה

והעולם לא עולה בלהבות

ואת לא מחכה במרפסת

וכל הקיום שלנו נרקם ומתפרק בכל שנייה

אני יכול לעזוב ושום דבר לא ישתנה אצלך