בְּתָכְנִית הַטֶּבַע

הַמְשֻׁדֶּרֶת לְאַחַר מַהֲדוּרַת הַחֲשָׁשׁוֹת

אֲנִי צוֹפֶה בִּכְמִישָׁת עוֹלָם.

עַרְבוֹת הַקֶּרַח

שֶׁפַּעַם נמדדו בְּקִילוֹגְרַם

הוֹלְכוֹת וּמִצְטַמְּקוֹת בְּמַבָּטוֹ הֶעָיֵף שֶׁל הַמִּשְׁקָל

וּמֶרְחָבֵי הַמִּחְיָה שֶׁל הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי

נָפְלוּ חָלָל

לְגִדּוּלָהּ הַטִּבְעִי שֶׁל אוּכְלוּסִיַּת הַפְּחָדִים.

גַּם רֹב זַנֵי צִפּוֹרֵי הַשִּׂמְחָה נִכְחָדוּ

בְּהֶעְדֵּר מְקוֹמוֹת קִנּוּן וּמָזוֹן.

כָּל שֶׁנּוֹתַר הֵן רֵיאוֹת יְרֻקּוֹת

בְּלֵב הַבֵּטוֹן

וְאֲגַם מְלָאכוּתִי

בְּכָחֹל שֶׁל גַּעְגּוּעַ אֶל מָה שֶׁפַּעַם הָיָה

טִבְעִי.