כאשר הכלבים השבעים
רודפים אחרי תרנגולת
הם זונחים באחת
אלפי שנות ביוּת
בשביל תשוקה מודחקת
שנאבקת על חייה.
הם לעולם לא ידעו
את הייסורים המזדחלים
בגניבה
אחרי רגעי החיוּת.
תהום נשייה
-
יש הרבה לכתוב, אך מעט להגיד. תוכלו למצוא אותי גם כאן:
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653599
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה מיק. אני חושב שהתבלבלת מעט בתפקידים: המספר (בלשון זכר) בשיר הוא אני, והשיר מופנה כלפי זו שהלכה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקטע עם הבירה עדיין בעייתי. אני מסכים עם ה-לה. "גולפו" מתייחס לשני דברים: האחד, למעין גלופה המשמשת לשכפול סכמטי-אוטומטי של הדברים (קרי, אין כוונה מאחוריהם). השני, כרמיזה למשרוקית העץ בה משתמשים בציד ברווזים, המשמיעה קולות של ברווזים. חשבתי בהתחלה על "עוצבו" או "נעטפו", אך אני אוהב יותר את העומק הסמנטי ב-"גולפו". תודה. אני מאוד מעריך את הבקורת (כרגיל). [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן יקרה, את צודקת בהחלט. מתוך הרגל סיווגתי זאת כשירה, כאשר למעשה מדובר היה במכתב. הסיבה שזה לא שיר היא התחבטויותיי בכל הדברים עליהם הערת. אולי ביום מן הימים אצליח לערוך זאת לשיר נאה. עד אז... [ליצירה]
- [ליצירה] החוויה של הילדים אינה האישיו כאן, אלא התחושות שלי. כצופה מן הצד. מדוע שאעצים את הטוב מול הרע? כיצד אדע מה עתיד לקרות? אני רק מתאר את העולם המתפתל דרך חצי כוס הויסקי הריקה שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה צרפתית היא שפת אמי, אך אני איני דובר אותה... פירוש הכותרת הוא "החדר הקשוב" או "חדר ההקשבה". כך נקרא ציור נהדר של רנה מגריט, ציור המסמל עבורי הכלה וקשב לצרכי האחר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נהדר. אהבתי גם את הרמיזה (המכוונת או לא) ל-העורב של אדגר אלן פו: אותה אוירת בדידות, אבדן וחלומות נגוזים, אותו איזכור שם האהובה שלנצח אבדה. הנה: Deep into that darkness peering, long I stood there wondering, fearing, Doubting, dreaming dreams no mortal ever dared to dream before But the silence was unbroken, and the darkness gave no token, And the only word there spoken was the whispered word, `Lenore!' This I whispered, and an echo murmured back the word, `Lenore!' Merely this and nothing more. [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד יקר, תודה רבה. למעשה, מבחינת חריזה וזרימה, "הצייד" ו-"אני, אחאב" מהווים ניסיונות ראשונים שלי בשירה חרוזה. עד כה התמקדתי יותר בתוכן. ובנוגע לקריאתך, ניכר כי אינה בינונית כלל. הבנת היטב את מהות השיר, ויפה תיארת את תחושתי כלפי אותו צייד (שהוא, כמובן, משורר בשר ודם). [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר הזה ספציפית יש ביטוי רב יותר לצפונות הפסיכולוגיה. הוא מבוסס על המודל של קובלר-רוס. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך, סליחה (ותודה). [ליצירה]
