מחול השדים שוקט לאיטו,
הרוגע מכסה את טיפות הטל.
תכלת עוטפת גגות אדומים
גג אחד יהיה עוד שלנו.
חיוך האהבה, שאינה תלויה בדבר.
אש שבוערת בפתיל אינסופי.
באמונה שעודנה בליבנו,
כי לב אחד, כי פתיל אחד אנו.
נעטפת בחיבוק לא נוגע
חיבוק שעוטף את הנפש
שתומך, לא שופט
שמחיי'ה מידי יום
מרפא ברוך כל פצע.
מחול השדים קטן וקטן
והשד כבר לא שד ואיננו.
הצללים הכהים
בגוונים תכולים
והתכלת, ורודה וקורנת.
עוד נבנה את העולם שלנו
בשיר, בניצוצות של ורוד ושל תכלת.
באמונה לעתיד, בשלווה לתמיד.
נקים את שותפות חיינו.
נעטפת בחיבוק לא נוגע
חיבוק שעוטף את הנפש
שתומך, לא שופט
שמחיי'ה מידי יום
מרפא ברוך כל פצע.
אל תפסיק לעטוף
רק אל תחלוף...
כי הפתיל לא נגמר,
והאש עוד תבער...
תגובות