השור ילחך גם אם העשב מורעל

שדה הצאן הרחב יגיע אל קיצו במלאת הימים,

בהגיע הזמן

אל תדאג,

והאדם המאובזר עם היד המצולקת שרודף אחרי

ירדוף אחר בחלומותיו,

אל תדאג,

את השיר הקטן אני אלחש,

כך שרק אתה תוכל לשמוע,

ונלבש בגדי לבן

לובן תכריכים

 נלבש

אל תדאג,

פתע גופי מזדקף,זרם רותח חודר

עוטף עצמותי איבר אחר איבר

ולוחש

והינה אני שוב לכודה במעטפת קוצים

והחיצים נורים לכל עבר

נורים

אני אצא משם,

אל תדאג,

מחלון הרכבת שני פילים מזדווגים באור דועך של שקיעה,

זה מזכיר לי שיר ישן

דפדוף מהיר של היד

דפים על גבי דפים

שנים-

על גבי-

שנים-

החום המוכר.

לפף את ליבי בחוטים של תיל,

סרט דביק לא נשאר זמן על חבילה רטובה,

תייחל בשבילי,

כי אני כבר לא יכולה.

אבל-

אל תדאג,

אל מול פעימות ההרים,

נשמתי מייטיבה

נשמתי הרטובה.

והאייל שבתוכי יצא מרביצתו במלוא הזמן

בהגיע ימים,

אז-

אל תדאג,

גם כשגשם רצוף יורד כמחטים,

ומחטים של דם ננעצות בבשרי

אל תדאג

אל-

תדאג