הרפיה ישנם שני סוגי אנשים: אלה שמסוגלים להירגע בטבעיות ואלה שאינם מסוגלים לעשות זאת. אני משתייכת לסוג השני. לכן סיגלתי לעצמי טכניקות הרפיה שעוזרות לי להירגע. לפני שאני מתחילה לספר לכם על הטכניקות אני רוצה לציין שכל טכניקה מתאימה לאזור גיאוגרפי שונה. לכן מאוד חשוב ליישם כל טכניקה במקום הגיאוגראפי שהיא מתאימה לו. כמוכן חשוב לי לציין שכל טכניקה מתאימה לעצמה הנדרשת של ההרגעות. כאשר אני מאוד לא רגועה אני משתמשת בטכניקה מסוימת. כאשר אי השקט אינו משבש את חיי אלא מעסיק אותי מעט מאוד, אני משתמשת בטכניקה אחרת. לאחר "מבוא" ארוך זה, אפרט את הטכניקות השונות. הטכניקה הראשונה משמשת אותי כשאני נמצאת בכסא של רופא השניים ומקרבים אלי את המכשיר שמרעיש ומשייף את השן: אני עוצמת עיניים ומדמיינת שעון עגול מהסוג הישן (לא דיגיטאלי). אני עוקבת בדמיוני אחרי המחוג של השניות וסופרת את השניות לאט. אני מגיעה עד הספרה שישים ומתחילה את הספירה שוב. טכניקה זו היא אפקטיבית ביותר. בפעם האחרונה שהשתמשתי בה הרגעתי את עצמי באמצעותה עד כדי הרדמות. השיננית שנברה בפי עם המכשיר המשייף נבהלה. היא קראה בשמי ולאחר שלא עשיתי כל סימן חיים היא החלה לצעוק את שמי בקול כדי לוודא שאני בהכרה. בטכניקה השניה אני משתמשת כשאני נמצאת בביתי ומחשבה רעה מעסיקה את מוחי. מחשבה שפולשת ודוחקת הצידה כל מחשבה אחרת. אני פותחת ספר בישול טוב וקוראת על תבשיל שאני רוצה להכין. אני נוסעת לסופרמרקט הקרוב וקונה את כל המרכיבים של התבשיל. הכל צריך להיות מוכן בדיוק כמו בספר הבישול, בייחוד התבלון. אני מכינה את התבשיל ואוכלת אותו בחברתו של בעלי. רצוי לשתות בזמן הארוחה הזו כוס יין משובח. בטכניקה השלישית אני משתמשת לצורכי התחלה טובה של היום, למנוע אי שקט למפרע. אני בדרך כלל צועדת ברח' הנשיא ואח"כ ברחוב ז'בוטינסקי. אני פונה לסמטת נילי ואז חוזרת לביתי. הנוף משתנה בכל עונה. עכשיו פורחות שקדיות ורקפות. ברחוב ז'בוטינסקי רואים בבוקר את הזריחה. מראה זה לא רק מרגיע אותי אלא ממלא את ליבי התפעלות על נפלאות הקדוש ברוך הוא. בהזדמנות זו אני מודה לקב"ה על כל הטוב שעשה לי ומבקשת בקשות מיוחדות. ישנה עוד טכניקה, רביעית, שמתרחשת בחדרי חדרים. מטעמי צניעות, לא אפרט אותה אבל אתם יכולים לדמיין אותה לעצמכם. שרונה גולדברג