מיטלטלת ספינת אהבתי במים גועשים,
נידפת במֶשְּבָּרים, ונתיב אַין.

הרוח לא שוככת, מתגבהים נחשולים,
והיא נושבת אין רחם, מכה במים סוערים.

כקליפת אגוז - ספינת אהבתי:
נטרפת, נחבטת, עוד מעט תיבקע.

ורב החובל שלה מוטל בירכתיה הלום יין וצער,
ולחוף מבטחים שוב לא יביאנה.