בס"ד

אני יודעת לשחק את המשחק,

לעלות לבמה, להחליף נשמה.

אני יודעת לשחק את המשחק ברצינות.

לא בחסד, רק בזכות.

להחליף אלף פנים בשניות

לרגע פני כהות ואחר שוב משתנות.

אני יודעת לשחק את המשחק, זאת למדוני היטב,

אני פוסעת מאישיות אחת לאחרת בלב אוהב.

כן, כן אני יודעת היטב.

לגלות אנשים על פי מבטם,

לתעב מבפנים ובחוץ אני איתם.

לנהוג כמצופה, נימוסים, גינונים,

ובשקט בפנים, לסטור בפנים.

יש ימים שהתאורה מסנוורת את פני,

וימים שהזרקור זורח מעלי,

ישנם זמנים שהמשחק שוקע בודאי,

ואחרים המולידים בי תחושה גסה של די!

למדתי לשחק את המשחק של חיי,

להחליף ברגע את פני,

דבק בי החספוס וספק אם ישתנה מעולם,

כבר איני אותה נאיבית אחת בין כולם.