יש כאן קצב שמאוד אהבתי
במרדף המטאפורי בין האהוב לאהובתו
הייתי מקצצת בחזרה על ה-לב
שאינה מוסיפה, לדעתי.
הצעתי כך, לשיקולך-
ספרי לי,
היכן את נמצאת.
אמרי נא לי,
היכן.
האתפסך,
הישוב לבך להיות עִמִּי?
האם תרחקי,
ואיוותר בשברונו?
[ליצירה]
יש כאן קצב שמאוד אהבתי
במרדף המטאפורי בין האהוב לאהובתו
הייתי מקצצת בחזרה על ה-לב
שאינה מוסיפה, לדעתי.
הצעתי כך, לשיקולך-
ספרי לי,
היכן את נמצאת.
אמרי נא לי,
היכן.
האתפסך,
הישוב לבך להיות עִמִּי?
האם תרחקי,
ואיוותר בשברונו?
[ליצירה]
ב"ה
סתם אחד היקר,
בתור סופר, הנני מתעד את דברי הדמויות כפי שהן מורגלות לדבר, לו יצויר שהייתי שם בפי מרכזניק כבד כינוי אחר לאדם המתואר, הרי שהייתי חוטא לאמת; כפי שאם הייתי שם בפיו של אדם מהרחוב את הכינוי "אותו אחד מרחוב העילוי" הייתי חוטא לאמת.
(וכל-זה, מבלי להיכנס לעצם הדיון על דבריך, שאינם רלוונטים כלל במקרה הזה, ולהנחות-היסוד המוטעות שלך.)
[ליצירה]
ב"ה
מעין היקר,
אינני מכיר את סתם, ולא ידעתי שהוא פסגאי, לו יצויר שהייתי יודע זאת הייתי פוטר עצמי מלהשיב לו. אם הוא היה חפץ בדיון עניני בטענות שהועלו בסדרה, הוא היה יכול לעשות זאת, תחת-זה הוא החליט להטפל לביטוי המשמש תדירות בישיבה (אני לדוג' השתמשתי בו השבוע פעמיים). ומכיוון שכך, אמרתי את האמת - שבשעה שנאי מתאר דמות של מרכזניק, מטבע הדברים אשים בפיו את צורת הביטוי שבה הוא מורגל.
[ליצירה]
ב"ה
אילנית היקרה,
הסיפור על האח של יוסף הוא סיפור אמיתי שקרה לאדם מאוד קרוב אלי, בימים שלפני כתיבת הפרק, ומרוב זעזוע הכנסתי אותו - על כל פרטיו - לפרק.
האמת היא שהסיפור לא היה מתוכנן מלכתחילה להכתב בפרק, ורק בטיוטה הסופית של הפרק החלטתי להוסיף אותו.
חזקי.
[ליצירה]
ב"ה
עידו היקר,
אתה צודק במאת האחוזים, זה באמת אל המקום לנהל בו דיון בנושא (מה שגם שאין לזה שום קשר לפרק המפורסם למעלה), ואני בלנ"ד לא אמשיך בדיון כאן.
חזקי.
[ליצירה]
ב"ה
קוראים יקרים,
נתבקשתי בכמה וכמה הודעות אישיות לחוות את דעתי בנוגע לפלוגתת המגיבים על המניעים של אביאל.
אין בכוונתי לעשות כן -
לענ"ד בכל יצירה יש פנים מרובות וכל אחד טועם בה טעם אחר. אין זה מקומי לומר לקוראים כיצד עליהם להבין את הלך רוחו של אביאל; כל אחד יבין כפי שהוא רוצה.
עם הקוראים היקרים הסליחה, ולמגיבים - יישר כח על ההתעניינות בסיפור.
[ליצירה]
תגובה לעידו
ב"ה
עידו היקר,
א. אני בכונה ניסיתי ליצור יצירה דמויית יצירה ארצישראלית, למרות ההגבלות הקשורות בענין, וזאת מכיון שאני חש חיבור אישי לפייטני התקופה ההיא.
ב. הרעיון על החיבור של כל חלקי הקדושתא למהלך אחד הוא אחד שלי.
תגובות