בא לי לאכול חבילה שלמה

של שוקולד עם צימוקים,

בא לי לשתות תה נענע מתוק מאוד,

בא לי לאכול סלט חסה בתיבול רוטב

אלף האיים. ללא אף בחילה.

בא לי לקחת יום חופש ללא

סיבה, לנסוע לאילת, לקפוץ

לחוף, להירגע בקצף הגלים

ללא מדוזות, ללא מחשבות.

בא לי לסיים לקרוא את

הספר, בא לי לראשונה

סוף ללא מציאותיות,

סיום ללא ריאליזם.

בא לי להתיידד עם הירח,

בא לי לראות את השלווה

בחושך, בא לי לילה לבן.

בא לי להתאהב לכל החיים,

ללא כל ספק, ללא כל כאב.

בא לי לאהוב עד לא יתואר.

בא לי למצוא פואנטה לרשימה הנ"ל,

והיא המימוש של מאווי, של הפשוט

והמורכב, יום יום, צעד צעד, הכל.