תודה לך, תודה למי שלא יהיה,

למה שלא יהיה. תודה לך מזל,

תודות לאל אשר הביא אותי עד

הלום, אשר הביא אותי לכאן...

בימים של קיץ.

ימים המסיחים לי את הדעת

הנעצבת, עצב משובח מאוד.

ימים הממלאים באור ריקנות

נכבדת, במשקל של עשר טון.

לא מתארת לי איך החורף

יכול להיכנס לכאן, אין אף

שלט בכניסה, אסור או לא.

אך הזמן לא מחכה, הוא עוד

ימצא לי מקום, לכולם, על

סרגל העונות.

אולי יום אחד אוכל לתת לכל

שלוש מאות שישים וחמישה

הימים לעשות לי טוב, יש לי

אומץ, יש לי.

בינתיים, תודה

לשמש המלכה,

ולימיה הנאמנים.