אם היה ספק לגבי הבוקר הבא:

שהשמש שתפציע

ותקרע את הרקיע באורות זהובים

של אהבה

אם היה לי ספק ולו קטן

לגבי: הירח

שמכסה מעלינו בשמיכת

כוכבים וחלומות

אם היה לי ספק אחד

כזה:

קטן,

הייתי אומרת שתלך,

שאהבתך היא אינה

שתלך רחוק

ולא תשוב

עוד

לעולם.

הייתי יכולה לומר שאהבתך כוזבת

ומלותייך שקרים

שזה ייגמר כשהלילה יואר.

הייתי בוכה ומנגנת קינות, הייתי תמה

עם כלות הכל.

אבל אהבתך נצחית, כך לחש המלאך,

וכך נאמר ונכתב, וסופר- שאובה

מן הפרחים,

שאובה מן הירח ,המחייך בחשאי

והשמש הרוקדת ,על גבי גלי הים

אהבתך חזקה מן האש

אהבתך בוערת מן האדמה

אהבה כזו

שתעורר את הדרורים

ותיתן מצופה גם לפרפרי הלילה

אז אם היה לי ספק שכל זה היה יכול להיגמר:

כזה: קטן.

שכל היקום

במחי,

כבר מחר, או כשהלילה יוער, ייגמר וימות וייתם.

הייתי לוודאי מתה עוד היום, בערפילי היער

וחשכת הים

כי לא תהיה לי עוד

שמש שתפציע

ולא עוד אוויר לנשימה

רק תהום הנשייה

המדבר הצחיח

ואבק הגופות וצדפות פרוצות.

וככלות הכל, וככלות היום..

ו- זה אתה

בידיך האוהבות,

שמחיה את השמש

וזה אתה ש..

ונותן מאורך לעולם

וזה אתה, כמו..

ושני תפוחים על העץ

וזה אתה.. השולח

ברכה,

וזה רק אתה שאיתו-

ויום חדש שיבוא.

אני אוהבת,

אותך.