סוף הדעת-סף הטירוף

קץ לשפיות-גבול השגעון.

 

עולם חומרי ומבלבל.

כבר קשה, אך נסה והבדל:

בין משחק למציאות

בין ציניות לאמיתות

ובין פריצות לאהבה ורגישות.

 

לטירוף הדעת קרא: לגיטימציה!

למעשים חולניים קרא: שוויון וליברליזציה!

 

כולם יפים כולן מתורבתות,

לכולכם יש אייקיו עד סוף כל הדורות.

 

דיכיתם אותו,

השפלתם אותו,

וכך הוא נעלם חרש חרש...

תגידו לי,

לאיפה נעלם הרגש?!