עוד יומולדת עבר
עד 120
ואני שומעת את הסוף קרב
ואני כותבת
ובוכה על הכתיבה
ועכשיו
הגענו
120
אז להתראות
נכתבה מיד לאחר שנכתבה יצירתי ה120
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] 120 יצירות זה לא מעט. 20 ימיהולדת זה לא הרבה. כמה ימי הולדת אהבת ? כמה מהשירים שכתבת את אוהבת ? כמה שירים שכתבת היית מקדישה למי שאת אוהבת ? [ליצירה]
- [ליצירה] יש לי בעיה עם המשפע"כמה ימי הולדת אהבת"...כי אני לא אוהבת ימי הולדת. קרו בו דברים שגרמו לי כמעט לשנוא אותו...אז קצת קשה לי לענות על השאלה הזו... נכון... זה לא נכון.... ניסחתי את המשפט שלי לא נכון... כתבתי "נכתבה מיד לאחר שנתכבה יצירתי ה120.." אז אני חושבת שהניסוח המתאים יהיה: "נכתבה מיד לאחר שנחתמה יצירתי ה120 שפירסמתי ואני אוהבת"...כי כתבתי יותר מ120, פשוט שאותם אני לא בדיוק אוהבת.. למשל הרבה מאלו שכתבתי בהתחלה... ולפי הניסוח החדש שלי, כל השירים שכללתי ב "120" הייתי מביאה לאנשים שאני אוהבת.. ואפילו עשיתי את זה...במחברת שלי, למשל...יש בצד של הדפים כל מיני הערות והקדשות.. פשוט לא מצאתי סיבה לפסם את כולם... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! ממש... פינטזת? הפסקת? [ליצירה]
- [ליצירה] את כולם אהבתי מאודמאוד, אבל החלטתי להגיב דווקא עליו..כי בתוכו נמצאים כל השירים... ממש ממש ממש אהבתי... נו, כמו כל השירים של "לנצח אנגנך.." [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר... כשאנשים מנסים להרגיע או להצחיק, אבל בתוכך כולך עצוב. והשתיקה היא אתה, כי אתה לא יכול להתקיים בלעדיה.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... מבטא המון... מזדהה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מאוד-מאוד אהבתי... במיוחד את השורה: "היא תרצה אותך אליה, גם אם לאחרת תברח ממנה." ומי כמו מי שיצא להמון זמן יודע כמה ארץ ישראל מחייכת כשחוזרים.. יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] יש הצעה אחרת? לא מצאתי רעיון אחר לכותרת... יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] רומיאו... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם!!! זה יפה. אבל אם חבר שלו נהרג במלחמה, סביר להניח גם שהגיע לגן-עדן. ואם מישו מתאבד- הוא מגיע לגיהנום... ואיך זה שלא שם לב קודם לכן שגם לאחיינו קוראים שלומי?! וסביר להניח גם שיאהב את אחינו מכל, ואולי רק בגלל זה... בכ"ז- זה ממש ממש ממש יפה!!! מרגש. [ליצירה]
תגובות