מתשוקתי אלייך,
אל תטעי לחשוב,
הלילות קצרים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מסכים עם האחרים (וזהו)! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מלודי אמ-לי [ליצירה]
- [ליצירה] מלך האריות? [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי. ותודה רבה לך אמילי. ציידת, נכון. לא טיפשי אלא פשוט. הדברים כולם פשוטים התמונה- מורכבת. בינתיים נשאר כך. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] בח בח בח, איזה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, אביטל [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה עקב מפגש עריכה "צורה" שהתקיים. להנאתכם. [ליצירה]
תגובות