הקולמוס שחורק
שמים זרועי כוכבים
מילה בודדת
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני בשוק. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המרבה במחיר- אמליץ גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה, יש סיומת קבועה לשירייך. שמת לב? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך עינב מעיין [ליצירה]
- [ליצירה] איה? כל זה בשבילי? סתם. שיר מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. מלשון שמיכה. הפעולה של השתמכות נעשית בעיקר בבוקר כשצריך לקום ואין כח. [ליצירה]
- [ליצירה] מה שלום ההריון ואשתו? [ליצירה]
- [ליצירה] ובכל פעם שהרכבת עוברת פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים. ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב בך איני אוחז. ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן. קנאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אולי תאספי עוד מישהו ובאותה הזדמנות תבואי למפגש עריכה "צורה" בתל אביב? [ליצירה]
- [ליצירה] יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם. אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה. מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב). יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה). אשמח להמשך... [ליצירה]
תגובות