קסם העתיד מהול במערבולת בלתי פוסקת של תיקווה ופחד כאחד . קסמו ניצב מלו גאונו מול פני חיי המעצים גדולתו לנגד מציאות שקופחת . מציאות המשרה שלל תוגות ההולמות בפניו השכם וערב . משום כך שם מעודו לעתיד, שלרוב הינו לוטה בערפל . מעיין השכחה מציף את הכרתו בעודו מביט לעבר חלל העתיד שם נבנים חלומותיו .ההווה נשכך ולו רק לרגע קל בהיותו חסר חשיבות שהרי כעט זמן נחמה .
טעם האכזבה עודנו מציף את חלל פיו , טעם עכור עד יובש . הוולונטריזם האבסולוטי שכבש את מעיין רוחו כמעט ושכח. היו אילו אותם הרגעים בהם נטל פסק זמן מחשבתי לשיפוט בטרם הכרעה . אותה ההכרעה שנמנה זמן רב מלקבל . אותה ההכרעה הכול כך כואבת וקשה שחייב היה לקחת . אותה ההכרעה שתשנה את חייב ותשנה את פני הארגון ללא הכר .
שעות רבות הוא בילה אי שם במעמקיי המרתפים האפלים . נכון בכול מעודו ליצור את העולם שבחר . מתוך תמימות הדעת ומתוך רצון עז להיות כמייסד האמת האבסולוטית . אותה האמת שראה לנגד עיניו .אותה האמת שנולד לה והאמין בה עד כי חש כי זולתה יבול ויתנוון כלא היה . המוני אנשים, פרט ועוד אחד נראו עכשיו כנגד עיניו . המוני דעות שנפצו לכול עבר ועיצבו את המציאות כפי שהיא עכשיו . שעות ארוכות של דיונים , שעות ארוכות של הסברים , ימים , חודשים , שנים . הזמן עבר ביעף ומול עיניו תמיד היה רק דבר אחד . אותו הרעיון שחלחל בו מבעד לחושיו , אותו הרעיון האוטופי שאמור בבוא היום ליצור מציאות חדשה . אותם הויכוחים חידדו את חושיו נראה היה כי השקם וערב משפר הוא את דעותיו את מילותיו את יכולתו . אתה למוד ניסיון הוא, עכשיו זמן ברירה .
הימים הרבים בהם בילה תחת סורג ובריח הכשירו את רוחו . ההשפלות והכאב שספג הפיקו חזות חסרת סליחה . כול מכה ומכה נחקקה , כול עלבון נחרט . מתוך צלמוות הדיר קומתו וטיפס למעלה החיים . מתוך גיא הייסורים פילס את דרכו לאותם היצרים הנסתרים . ההחלטה נפלה . עכשיו הוא מוכן , עכשיו הנפש בשלה למעורבות אקטיבית בלתי מתפשרת . מעורבות שאין בה עוד תלות כי מימוש הכריזמה האישית הנעוצה בו בתוך צלמו . מימוש היכולות שנטע בו הטבע . אותם היכולות שיובילו לשלמות , אותם היסודות שיערערו את המבנה הבלתי נסבל של הארגון. לא עוד הסכמה , לא עוד חידלון אישי כי כוח הלחימה , כוח המשימה, כוח הביצוע הם שינחו את דרכו .
מתוך ערות ממשית ורוחניות מטפיסית נראו מול עיניו אותם החזיונות מהעבר אותם, השלבים שעבר בחייו שסללו את הדרך להגדרה העצמית . הארגון נראה היה כיעוד , וכול תחנה בחייו הכינה אותו למימוש אותו היעוד שעכשיו נראה היה כול כך ברור. עכשיו נראה היה בהיר כשלג ונכון יותר מאי פעם. נעוריו היו כנהר מאתגר שנבנו על תשתית ענפה .שירותו הצבאי גיבוש האישיות הקתדראלות שניכן בה. לימודיו באוניברסיטה הכשירו את הדעת יצרו הכרות וחברויות לקולגות נדרשות ובעיקר יסוד אגודת שוכרי המדע, שהייתה לאגדה ועודנה . העבודה כעיתוני , ההתחברות לארגון , הפעילות בו ההפגנה ולבסוף המאסר כול אילו הבשילו כעט . בשלו לאור השמש , לאור נפתולי הדרך . בשלו לכדי החלטה .
