לשמע בשורה

לֵצלִיל איוב

פני נחתמות

לבי נאטם

 

לא קול עצב לא קול שמחה

 

קול קטוע, דל הבעה.

פנים כופות על עצמם

מבט רווי תוגה.

עת לצחוק- פסתַה

עת לבכות- תקפה!

 

כשרגשותי אבן

כשאיננו עוכל הסבל

 

דמעות יעידו

דמעות יוכיחו

יזלו על לחיי

יצבעו צערי

יאמתו את הנסתר

 

זוהי הדקירה

בבשר מבשרי

 

*בעקבות הטבח הנורא