נשבייתי בקסמייך עד אשר כלתה נפשי בלהבה,
נסחפתי ביופי עינייך עד שטבע מכאובי,
בתהום התכלת הקסום.
נאחזתי כל כך חזק בחיוכך המעודד, הטהור,
עד אשר לא יכולתי לעזוב כי אחרת אמעוד.
לבי נקשר בלבך,
כגורל שנחרץ עבורי מות תמותי כמוכת אהבה!!!
זועקת תפילות למרומים-שישמע את תחנוניי,
שיתן כבר חנינה לרגשותיי, ירפא את פצעי.
וכך חלפו להן שנים שמרצדות ודוהרות אל תוכו של הזמן.
ומבלי שחשתי בזמן החולף מצאתי עצמי עוד עימך,
אך בלעדייך - אהובי.
כברת דרך עבר ליבי בניסיון להותיר אותך בעבר,
לאן שאתה באמת שייך.
כעט כשהבנתי שנסיוני כשל לא נותרה עבורי עוד ברירה,
רק לאמר לך שלום, להתראות....
כי לא תראה את פניי.
רוצה להתחיל בדרכי החדשה,
אך אינני יכולה לעשות זאת כשאתה עוד בתמונה.
נאלצת לסגת, להותיר אותך בחייך, ובעברי...
ולהתחיל לבנות את עתידי, ללא נוכחותך.
מסור אהבתי לבינך המקסים,
והתנצל בשמי על העלמותי,
ושאוהבת אותו בכל לבי...
לנצח תהיו זכורים בפינה הגדולה שתפסתם בלבי,
אחרי הכל אתם כמו משפחתי.
מתנצלת,
אך עדיין לא יודעת, מתי תהיה הפעם הבאה,
שתראו אותי