14/2/02

מעיין של דמעות זורם מתוך עיניי,

נהרות ששופכיו נשפכים אל הים.

יחד עם כל סודותיי, כל רגשותיי.

לכן חוזרת שוב ושוב,

אל מקור מעיינותיי,

אל הים - לכל סודותיי, רגשותיי.

רואה אותם מתנפצים על הגלים,

כל הסודות שבזכרוני טמונים.

הם חוזרים אליי בשברירים.

שברירי שמחה בגליי שלווה,

מזכירים לנשמתי את הזכרונות הטובים.

לפעמים הם טובעים,

הזכרונות העצובים.

הם טובעים בים של דם,

שהתמלא מדמעות העולם.

משתכשכים בכיוון הרוח,

מתלכדים זיכרון בתוך זיכרון,

עושים שלום בין זיכרון טוב,

לזיכרון רע.