פקח עיניך, הבט עתה מעבר לחלון.

עת תצעד על גבי החול הרך, זריחת החמה תלווך.

בטח בי עתה, הבט במגפיך, בוץ יבש. ובעיניך   - ראה-

זה כל התום.

הקשב לרוח, עצים מנופפים לשלום, והיא המלטפת,

שולחת בשמי אהבה. אור השמש רך בשערך, מפזר רסיסים,

ואיך ריסיך מתבהרים בקצוות. על שפתיך משיכות האביב הקרב,

והגשם יורד, מנקה את הכל- שמע את קול רשרוש העלים-

ואיך הים מכה בסלעים- קורא אליך, מושך אליך-

איך סביונים כיסו את ההר שתחתינו. ואדום השקיעה מתגבר-

הבט רחוק, הבט לשמיים, ציפור ששלחתי אליך-

זה כל התום.

כל התום שיכולתי לבשר- בעיני התום- הבט עתה אליי.

שים ידך בידי, בטח בי.

גע בגליך בחוף, קחני עמך, שא תפילתך, אין לי עוד

לכסות את עיניך שלא תראה במכאוב, כי ראה- ראה-נשאר רק התום.

כל התום- הוא אתה.

עוד לעוד, שים ידך בידי בוא נעוף, שני שחפים, וצילם הוא של שחף אחד.

גן העדן- הפרוש בין עיניך לעיני.

לא נותר עוד אלא התום. כל התום- ראה- איך שמיים התבהרו, וערב עלה

לירח מלא,קח אותי לעננים, בספינת האהבה. נקטוף כוכב למזכרת נקרא לו בשמנו

אתה ואני, ואתה בלבי, כל התום, כל הטוהר. כל כולי.

שא עוד תפילה, עכשיו כשאני כאן, ואתה הוא התום.

פתח חלון, פקח עיניך, פרוש ידייך-

וצחק- כל זה- כל זה הוא שלך-

כל התום בעולם.