לילה ירד
השמיים שחורים
הכוכבים בוהקים
הגשם שוטף את הלכלוך
והיא יושבת לה
עצובה ונוגה

כעת היא כמו העלים
שנושרים מהעץ שגוסס
אט אט הם מתפוררים
וכך גם היא
כל החתיכות הקטנות ממנה נופלות
שרידים שלה נותרו
קטן מידי
אבל גדול כדי לחתוך אותה לחתיכות

וליבה,הוא לב מדמם
פצוע חתוך שרוט
תקוות שתלתה
הפכו לשקרים

היא יודעת את ההבדל
בינה לבין השתקפותה
אך קשה לה לדעת
את מי מבין שניהם באמת אוהבים

אז הלב מדמם
מדמם
מדמם..
והיא לא נושמת יותר.