חורף קשה עבר עד כה.
מלא בסופות , רעמים וברקים.
הקור העז חדר לתוכי והעביר בי אלפי סכינים.
גשם שחור שנופל מעיניי.
פעם אחר פעם.
אותו הגשם ששוטף את שמחתי ומוריד עליי עצב כבד.

אני מחפשת את השמש.
זו שתחמם אותי.
את השקט שאחרי הסערה.
משהו שירגיע את כאבי.
ויגליד את הפצעים שבליבי.

אך החורף הזה קשה לי מידי.
אני לא מסוגלת להפסיק להרגיש את הרעמים בליבי.
עם כל מילה , עם כל תזוזה אלפי סכינים.
מיליוני דמעות.
וחורף אחד בתוכי.