היא רואה אנשים הולכים ,מדברים צוחקים
וחושבת..חושבת אם באמת זו המציאות?
או שזה רק נראה לעין..
היא הולכת והולכת והולכת
עוד מחשבה עוד שאלה
אך שוב אין תשובה

כבר עברה חצי שנה מאז החורף האחרון
אותו חורף קר,כואב וחסר רגשות
באותו חורף לא היה שם אף אחד בישבלה
אחרי אותה מכה , המכה השחורה
ככה היא קראה לה..
ואז בא מלאך , היא טוענת
המלאך השומר , היא קוראת לו , אך שוב באה השאלה
האם זה אמיתי?
למרות שיש תחושה שכן
האם זה ימשך לנצח?
היא כמעט בטוחה הפעם
ו..האם זה באמת מלאך?

מאז אותה חצי שנה היא למדה
היא למדה..ששום דבר לא נמשך לנצח
שצריך לאהוב, אבל לחשוד
שצריך לתת , אך עם גבולות
היא התבגרה
היא מבינה
היא יודעת..ששום דבר לא יהיה כמו פעם
ובנתיים לחיות את ההווה